skip to Main Content

שבטי נהר האומו

  • אלי מנצור
  • 0 Comments

אזור דרום מערב אתיופיה הוא גן עדן אנתרופולוגי מהמרתקים בעולם המאפשר מפגש עם תרבויות עתיקות והזדמנות להציץ אל עולם הולך ונעלם. באזור המרוכז סביב פיתוליו של נהר האומו מתגוררות קבוצות אתניות רבות שלכל אחת מסורת עתיקה, טקסים יחודיים וזהות תרבותית מוגדרת. קבוצות אלו נתונות לחסדי מזג האויר, הגשם, אדמת סחף, שטחי מרעה, בקר וכו'. בשנים האחרונות עובר האזור שינויים רבים בעקבות בניית סכר גיבה השלישי. סכר שבנייתו הסיטה את נתיב זרימת נהר האומו ומונעת את הצפת האדומות באזור. הצפה הקריטית לפוריות האדמה ולהימצאותם של שטחי מרעה באזור. יחד עם זאת מפנה ממשלת אתיופיה מאמצים ל 'תרבת' את בני השבטים ולשלוח את הדור הצעיר לבתי ספר. מהלך שמוביל לשינוי תרבותי בקרב בני השבטים ועם השנים יוביל לזניחת המנהגים המקומיים.

ביקור באזור יהווה את אחד השיאים בביקור שלכם באתיופיה ויבטיח מפגש מרתק עם תרבויות שבטיות יחודיות שלא ירחק היום ויעלמו מן העולם.

נקודת המוצא לטיול היא העיר ארבה מינץ אליה ניתן להגיע בטיסה פנימית של אתיופיין איירלינס מאדיס אבבה או לאחר טיול באזור הבקע והאגמים. בעת טיול באזור מומלץ להעזר במדריך מקומי המכיר את שפת בני המקום וברכב שטח.

ארבה מינץ:

אל ארבה מינץ נגיע כהמשך טבעי לטיול באזור הבקע והאגמים. בעיר גם נמצא שדה תעופה מקומי שמאפשר הגעה ישירה מאדיס אבבה ומפשט לנו גם את הדרך חזרה אל עיר הבירה וחזרה ארצה. העיר משמשת נקודת יציאה למספר יעדים שיהפכו בקלות לשיא של הטיול שלכם באתיופיה. בין אם אלו השבטים באזור נהר האומו, ביקור בכפרי אנשי הדורזה, ביקור במעיינות הפזורים באזור, שייט באגם הצ'אמו או ביקור בשמורת נאצי סאר.

שמורת נאצי סאר:

שמורת נאצי סאר נמצאת בקירבת ארבה מינץ ונמצאת בשטח שבין אגם הצ'אמו (האגם הכחול) מדרום לאגם אבייה (האגם החום) מצפון. בשטח זה מתגוררת אוכלוסיית שבטית מבודדת ותיפגשו שם גם בבעלי חיים רבים כולל קופים, אנטילופות, זברות, תנים ועוד. שייט על אגם הצ'אמו יפגיש אותנו גם עם אוכלוסיית האגם הכוללת היפופוטמים, קרוקודילים אמתניים ומגוון רב של עופות.

כפרי אנשי הדורזה:

אל כפרי אנשי הדורזה ניתן להגיע בנסיעה צפונה מארבה מינץ או כחלק מהירידה דרומה מאזור הבקע לכיוון ארבה מינץ. דרך שעוברת דרך הערים סודו וצ'נצ'ה ותפגיש אתכם עם נופים נפלאים. בין צ'נצ'ה לארבה מינץ נימצאים מרבית מכפרי אנשי הדורזה.

קהילת אנשי הדורזה כוללת סך הכל כ 30,000 איש והם ידועים בכישורי האריגה שלהם ובמבנה בתיהם היחודי הבנויים בצורת פני פיל (טוקול) המתנשאים לגובה שישה מטרים. בניית הבתים לגובה רב מאפשרת חיים בבית לאורך שנים רבות והיא בעצם הדרך של בני המקום להתמודד עם הטרמיטים שאוכלים את תחתית הבית שלאורך השנים ילך ויצטמק. הבתים בנויים מענפי 'עצי הבננה המזויפת'. עצים דמויי עץ בננה שאינם מניבים פרי. עצים אלו משמשים להכנת הלחם המקומי ומומלץ לצפות בתהליך הכנת הלחם.

שווה לתכנן את הביקור באזור באחד מימי השוק. בכפרי הדורזה השוק נערך בימים שני וחמישי ובעיר צ'נצ'ה השוק נערך בימי שלישי ושבת.

ביקור בכפרי אנשי הדורזה מצולם בסרטם של גידי ואהרוני.

בתי טוקול בכפרי אנשי הדורזה

Dorze houses Meir Barak Photo by Meir Barak

שבטי נהר האומו:

באזור נהר האומו נמצאים שבטים רבים. כל שבט והיחוד התרבותי שלו. טקסים יחודיים, סגנון לבוש, קישוטים, כישורים ועוד.

שבט הקונסו:

כפרי שבט הקונסו ידועים בזכות חקלאות הטרסות הפרוסה על שטחים נרחבים ומוכרת על ידי אונסקו כאתר מורשת לאומי. בני השבט מעטרים את קבריהם בפסלי טוטם גבוהים וכפריהם מוקפים במספר מעגלי חומות הבנויות מאבני המקום.

שבט ההאמר:

את בני שבט ההאמר תפגשו בכפרים טורמי וקי אפר. אזורים פוריים עם משקעים רבים המאפשרים גידול בקר וחקלאות. בני השבט חברותיים וחייכנים וידועים בזכות טקסי 'קפיצת השוורים'. בני השבט ידועים גם בעבור התכשיטים ושרשראות החרוזים בהם הם מעטרים את גופם ובזכות עבודת אומנות הקדרות. נשות השבט קולעות את שערן לצמות וצובעות אותו בצבע אדום העשוי מתערובת המכילה חמאת עיזים ואבקה אדומה המופקת מאדמת המקום. הנשים לובשות לבוש עשוי עורות בקר ועונדות תכשיטים רבים לגופן.

ילדות שבט ההאמר

ילדות שבט ההאמר Photo by Tomasz Solinski

טקס 'קפיצת השוורים':

את הביקור בכפרי שבט ההאמר נסו לתזמן בזמן שנערך במקום טקס 'קפיצת שוורים'. לטקס גם הרבה הכנות מוקדמות ולאחריו יש חגיגות צעירים עד הלילה. טקס זה הוא טקס הבגרות של בני השבט. בטקס מתבקש ה'אקולי' (הנער המתבגר) לקפוץ ולעבור על גבם של שמונה שוורים הצמודים זה לזה מספר פעמים הלוך ושוב. טקס שלאחר צליחתו יהפוך הנער ל'מזה' (גבר) שיכול להתחתן עם אחת מבנות השבט ולהפוך לבעל רכוש ועדר בקר. כחלק מהטקס בנות השבט הצעירות מפצירות תוך אקסטזה ב'אקולים' האחרים להצליף בהן שוב ושוב עד זוב דם.

טקס זה הוא יחודו של שבט ההאמר מבין השבטים באזור. בני השבט מאמינים שנישואין של בני השבט ללא צליחת הטקס לא יחזיקו מעמד ובנות השבט שלא יצלחו את טקס ההצלפות יגורשו מהשבט.

לטקס הכנות מרובות שעורכות מספר שבועות. הכנות שמבוצעות על ידי ה'אקולי' המתבגר אך גם על ידי משפחתו המתכוננת לטקס ולאירוח בני השבט האורחים שיבוא לצפות בטקס. הצעיר מתבודד מבני שבטו, מגלח את ראשו ועורך אימונים שיאפשרו לו לצלוח את הקפיצות על גב השוורים בהצלחה בעוד בני המשפחה דואגים לכיבוד, מכינים אלכוהול (בשילוב דבש) ועוד.

לקראת הטקס בנות השבט הצעירות מתחילות בשתיית האלכוהול, מתחילות לשיר, ניכנסות למין טרנס ומבקשות מגברי השבט הצעירים להצליף בגופן שוב ושוב מתוך אמונה שאישה עם צלקות משולה לאריה חזק. לאחר שלב ההצלפות מקיפות הבנות את עדרי הבקר ובכך מאגדות מספר שוורים לשורה. שוורים אלו יוחזקו על ידי גברי השבט וישמשו לטקס. ה'אקולי' יגיע ויצטרך לעבור על גבם של השוורים הלוך ושוב.

טקס זה הוא טקס של אומץ. טקס של לידה מחדש. טקס של מות הילד ולידתו של הגבר. טקס שיכול להסתיים גם במותו של הנער במידה שיפול בין השוורים. טקס שבמידה ויכשל בו הנער יצליפו בו בנות השבט את זעמן. טקס שללא צליחתו לא יתחתן הנער ולא יורשה להחזיק בקר. בסיום הטקס ממשיכים הגברים הצעירים והבנות הצעירות לרקוד, לקפוץ ולשתות אלכוהול. זהו בעצם הטקס המאחד את בני השבט מהאזורים השונים ומאפשר להם להכיר ולהנות.

את טקס ההצלפות מנסה ממשלת אתיופיה להפסיק ויתכן שעם הקידמה ויציאת בני השבט הצעירים ללימודים בבתי הספר ילך טקס זה ויעלם מהעולם.

סרטו של ברוס פארי מה BBC על בני שבט ההאמר

שבט המורסי:

את נשות שבט המורסי תזהו לפי מטבעות החרס המעטרות את שפתן התחתונה ואת אוזניהן. אנשי שבט המורסי נמצאים בתחום הפארק הלאומי מאגו שם תיפגשו גם בעלי חיים רבים. באזור נמצא גם מוזיאון מקומי בו תוכלו ללמוד על דרכי חייהם של בני השבטים החיים סביב נהר האומו.

ילד בן שבט המורסי

ילד בן שבט המורסי Photo by Tomasz Solinski

שבט הסורי:

נשות שבט הסורי גם כן מחוררות את שפתן התחתונה עם התבגרותן. מקור המנהג אינו ידוע אך כבר מילדות נוהגות בנות השבט למתוח את שפתותיהן ומתכונונת לרגע בו יחררו את שפתן. ככל שקוטר הדיסקית שבשפה גדול יותר כך האישה מוערכת יותר ובעת נישואיה יהיה על הבעל לשלם למשפחתה כמות בקר גבוהה יותר.

בת שבט הסורי

בת שבט הסורי Photo by Tomasz Solinski

שבט הדסאנץ:

מקורו של שבט הדסאנץ נמצא בדרום סודן. אנשים אלו נדדו מסודן לאזור אתיופיה לפני כמאתיים שנים בחיפוש אחר אזורי מרעה שיאפשרו את מחייתם. בני השבט התמקמו בצידו הצפוני של אגם הטאקנה בסמיכות לגבול עם קניה ודרום סודן. אזור מחייה זה הוא אזור מידברי יבש מאוד. אזור עם משקעים דלים וסופות חול רבות. אזור שאינו מאפשר חקלאות ואת קיומם של שטחי המרעה. מצב הגורם לבני השבט לחיות תחת סכנת הישרדות תמידית.

בני השבט מאמינים שלכל אחד מבניהם יש יכולות על מסוימות. יש את אנשי הגשם האחראים להבאת הגשמים, יש את ההילרים בעלי יכולות הריפוי, יש את אנשי המים שמגנים על דייגי השבט מהקרוקודילים שבאגם וכו'.

בני השבט מיחסים חשיבות רבה לגידול הבקר על אף התנאים הקשים בהם הם חיים. תנאים שלעיתים מביאים את הבקר לקיצו ולירידה במעמד בעל הבקר. בני השבט שאין ברשותם בקר נאלצים להתקיים על הדגה שיפיקו מאגם הטאקנה. אגם השורץ תנינים מסוכנים. בני שבט אלו המכונים 'דיאס' הם בעלי המעמד הנמוך בשבט אך חשיבותם לקיום שאר בני השבט הולכת וגוברת בעקבות יכולתם לדוג ולהשיג מזון בכל ימות השנה לעומת בעלי הבקר ההולכים מתקשים לקיים את עדריהם. ה'דיאס' הם ציידים מוכשרים המסתכנים מדי יום ביציאתם לאגם שורץ התנינים בסירות קאנו דקות וללא אמצעים. בהצליחם לצוד תנין יחלקו אל השלל עם בני השבט האחרים בעלי הבקר וידאגו שכל בני השבט יתכבדו בשלל.

אחד המאפיינים של בני שבט זה הוא טקס מילת הבנות. מצמרר כמו שזה נשמע! בני השבט אינם מסכימים להפסיק את מסורת זו ובנות שאינן נימולות יגורשו מהשבט. מה שבתנאים הסובבים את השבט יוביל ברוב המקרים למות הבנות.

סרטו של ברוס פארי מה BBC על שבט הדסאנץ

שבט הקארה:

ני השבט מאמינים שקללה רובצת עליהם. קללת ה'מינגי'. הם מאמינים שתינוקות שנולדים לבנות השבט ולא עונים על כללים שקבעו זקני השבט מביאים אסונות טבע ומחלות. לכן פסקו שתינוק שנולד לאישה לא נשואה דינו מוות. דינו של תינוק ששיניו צמחו קודם בלסת העליונה דינו מוות וגם תינוקות הנולדים כתאומים דינם מוות. התינוקות נמסרים על ידי אימותיהן, שאינן מוכנות לגדל תינוקות שהוכרזו כ'מינגי' על מנת שאלו לא יביאו קללה או אסון על בני הכפר, ואלו מושלכים לנהר האומו או נעזבים בשדות הסובבים אותו.

בשנים האחרונות החלה להיסדק מסורת ה'מינגי' בעקבות פעולותיו של בן השבט לאלה לבוקו. אביו של לאלה יצא נגד זקני הכפר ושלח את לאלה ללמוד מחוץ לכפר. לאחר שהבין לאלה ששתיים מבנות דודו הושלכו לנהר החליט לפעול כנגד מסורת ה'מינגי'. לאלה הקים את אירגון Omo Child המעניק בית מחסה לילדים שהוכרזו כ'מינגי' ומאפשר את גידולם וחינוכם של ילדים אלו.

הקמת הארגון בוצעה בשיתוף פעולה עם שני הצלמים – סטיב מק'קורי (הצלם שצילם את צילום הילדה האפגנית שהתפרסם על שער מגזין הנשינל ג'אוגרפיק) וגון רואו. שני אלו גם צילמו את בני השבט במשך חמש שנים תוך כדי מעקב אחר התהליך שעברו בני השבט מאמונה בקללת ה'מינגי' ועד להסכמתם להספיק את רצח התינוקות. סרטם Omo Child ניתן לרכישה מאתר אמזון.

עם הפסקת מסורת ה'מינגי' שטף גשם ברכה את אזורי הכפר מה שסימל את החלטתם הנכונה של זקני השבט.

כתבת טלויזיה על בני שבט הקארה

קהילות נוספות:

בעת ביקור באזור תבקרו גם בכפרי שבטים נוספים כמו הטסמיי, הבנה, ג׳ינקה, סורמה, ניינגאטום ועוד. כל שבט והיחוד שלו.

שווקים מקומיים באזור נהר האומו:

בנוסף לביקור באזורי השבטים מומלץ לשלב ביקור בשווקיים המקומיים אליהם מגיעים בני השבטים השונים. ימי השווקים הם:

טורמי – שוק ביום שני אליו מגיעים בני שבט ההאמר

קונסו – שוק בימי שני וחמישי אליו מגיעים בני שבט הקונסו

וייטו – שוק ביום שבת

ארבה – שוק ביום שבת

דימקה – שוק צבעוני אליו מגיעים בני שבטי ההאמר, בנה והקארו.

קי אפר – שוק ביום חמישי אליו מגיעים בני שבטי הבנה והטסמיי

יעדים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back To Top